המסר של שאול המלך למתמודדים עם מחלת הסרטן
דר יוסף גיל שחרט אדר, תשעז07/03/2017לסיפור של שאול ועמלק יש מסר עמוק לכולנו – צריך לסיים את המלאכה. 99% זה לא מספיק טוב.
תגיות:מחלת הסרטןשאול המלךעמלק
בשבת שלפני פורים, קוראים בעשרות אלפי בתי כנסת ברחבי העולם את פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק". מיד לאחר קריאה זו, קוראים את סיפור המלחמה של שאול המלך בעמלק. לסיפור זה יש מסר רלוונטי לכולנו ובמיוחד למתמודדים עם סרטן. זה לא עוד סיפור מקראי שהתרחש לפני כמה אלפי שנים, אלא סיפור עם מסר נצחי, הרלוונטי במיוחד לתהליכי ריפוי בכלל וסרטן בפרט.
כדי להבין את הקשר בין מצוות מחיית עמלק לבין מחלת הסרטן, יש להכיר את הסיפור של שאול ועמלק.
אז הנה בתמציתיות, הסיפור כפי שכתוב בספר שמואל א' פרק טו:
שמואל הנביא מוסר לשאול המלך את ציווי השם לצאת ולהלחם בעמלק ולהשמידו ומדגיש לפניו שיש להרוג עד האחרון שבהם ולא לחמול על אף עמלקי. שאול יוצא למלחמה וזוכה לנצחון גדול. הוא וצבאו הורגים את כל העם העמלקי ותופסים את המלך שלהם, אגג, בחיים. בניגוד לציווי המפורש שלא לחמול על אף אחד מהעמלקים, שאול חומל על אגג ומחליט להשאירו בחיים וכולא אותו בבית האסורים. למחרת בבוקר, שמואל מגיע אל שאול, שבגאווה רבה מספר לו שהוא מילא את הציווי במלואו והשמיד את עמלק. הוא אף מספר לו שהוא לכד בחיים את המלך שלהם, אגג וכלא אותו. שמואל קוצף מאוד על כך שדבר השם לא בוצע במלואו ומבקש משאול להביא לו מיד את אגג. בו במקום שמואל הנביא שולף את חרבו ומשסף את גרונו של אגג. עד כאן הסיפור.
המדרש מספר שבבית האסורים בו היה אסור אגג למשך לילה אחד בלבד, היתה אסורה גם שפחה ובאותו הלילה הם התיחדו והשפחה התעברה מאותו מאורע. חז"ל ממשיכים לספר לנו שמאותו עיבור של השפחה מאגג, נולד המן הרשע (צאצא של אותה שפחה, כמה דורות מאוחר יותר), אותו המן שרצה "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד". גם במגילת אסתר מוצאו של המן רשום במפורש "המן בן המדתא האגגי", כלומר ,המן הוא מצאצאי אגג, מלך עמלק.
נשאר רק עמלקי אחד, אגג וגם הוא נשאר בחיים בסך הכל עוד לילה אחד בלבד והנה ממנו יש הישנות והתרבות של עמלק בעולם. הייתה הזדמנות "למחות את זכר עמלק", היא לכאורה בוצעה, אבל מתוך שאננות, לא במלואה וכעת עמלק שוב מופיע בעולם (בהערת אגב, נעיר שהמן לא היה המופע האחרון של עמלק. יש רמזים רבים שגם היטלר הינו מזרע עמלק, אך אין כאן המקום להרחיב בנושא).
לאתר של ד"ר יוסף גיל שחר- המרכז לרפואת הרמב"ם
מה המסר של הסיפור הזה לחיים שלנו ולמה הוא קשור דווקא לריפוי סרטן?
חולי סרטן רבים עוברים טיפולים כימותרפיים, כירורגיים ובנוסף גם טיפולים טבעיים, מקפידים מאוד על תזונה בריאה ונקייה מרעלים, לוקחים תוספי תזונה איכותיים, עושים עבודה רגשית משמעותית, תרגילי נשימה, צ'יקונג, יוגה, נשימה מעגלית, פעילות אירובית מתונה, מקפידים על מזון אורגני וכמובן נמנעים מכל מזון תעשייתי, נמנעים מסוכר, מקמח לבן, אוכלים הרבה ירקות, עלים ירוקים, מיצים ירוקים, מצמצמים ככל האפשר חשיפה לקרינה סלולרית, יוצאים לטיולים בטבע, עושים תרגילי הרפיה, מתפללים ועוד וברוך השם, יש שכר לפעולתם. המרקרים יורדים חזרה לתחום התקין, בדיקות ההדמיה מראות שאין זכר לגידול ואם היו גרורות, גם הן נעלמו.
האדם מרגיש שהוא ניצח את הסרטן. הוא עבד קשה מאוד, נלחם קשה מאוד והוא מחה את זכר הסרטן מגופו.
לא פעם, בעקבות ההצלחה המסחררת, האדם נכנס לשאננות קלה וקצת מרפה את הרסן. מוותר לעצמו קצת בתזונה, משתמש יותר בטלפון הסלולרי כאחד האדם, כבר לא מתרגל צ'יקונג ותרגילי נשימה כל יום, לפעמים אין זמן, אז לא מכינים את המיץ הירוק וכו'...
לצערנו הרב, אנחנו רואים בקליניקה לא מעט חולי סרטן שעברו בדיוק תהליך זה וכעת הגידול חזר. למעשה, הוא מעולם לא נעלם. מספיק שנשאר תא סרטני אחד בלבד, כדי שהוא יתרבה וישלח גרורות. כל גידול סרטני, ללא יוצא מן הכלל, מתחיל תמיד מתא אחד בלבד שהתחיל להתחלק ללא בקרה ומספיק שנשאר ממנו תא אחד שהצליח להתחמק ממערכת החיסון או מהכימותרפיה, כדי שחלילה הגידול יופיע שנית. בדיוק כמו עמלק – מספיק שנשאר עמלקי אחד בעולם, כדי שממנו ישלחו גרורות של שנאה ושמד בכל העולם. בכל פעם שהוא מופיע שנית, הוא חוזר עמיד יותר, אלים יותר ומתוחכם יותר.
בדיוק כמו שהשם ציווה את שאול – להשמיד את עמלק עד האחרון שבהם ולא לחמול אפילו על עמלקי אחד, כך יש להשמיד את תאי הסרטן עד האחרון שבהם. נכון להיום, אין לנו בדיקה שיכולה לומר בוודאות שאין בגוף אף לא תא סרטני אחד. לכן, אסור להכנס לשאננות, גם אם המרקרים חזרו להיות תקינים וגם אם בדיקות ההדמייה וה pet-ct מראים שאין גרורות. לבדיקות אלו אין רזולוציה של תאים בודדים וכאמור מספיק אחד שנשאר כדי שתהיה הישנות של הגידול, חלילה.
עד שתהיה לנו בדיקה כזו, יש להמשיך בכל הכח – להפקיד הקפדה יתרה על התזונה, על התנועה, על הנשימות, על הצ'יקונג, על המיצים, על העבודה הרגשית, על התפילה ועל השמחה. צריך לוודא שמשמידים את תאי הסרטן עד האחרון שבהם. חלקם מתחבאים לפעמים ורק מחכים שהאדם קצת ירפה מחגורת ההגנה שהוא בנה לעצמו והו- אז, תאי הסרטן שנשארו מתחילים שוב להתחלק ולהתרבות.
במחלת הסרטן אסור להרפות אף לא לרגע אחד. לרגע הזה בדיוק חיכה עמלק. לרגע אחד של חמלה ושאננות מצדו של שאול וזה הספיק לו. לילה אחד נוסף שהוא נשאר בחיים, הספיק לו ליצור המשכיות לכל תופעת העמלק בעולם.
לסיפור של שאול ועמלק יש מסר עמוק לכולנו – צריך לסיים את המלאכה. 99% זה לא מספיק טוב. אסור להיכנס לשאננות, גם אם הבדיקות מראות "שהכל בסדר". צריך לזכור שאולי יש שם, חלילה, איזה תא סרטני מזרע אגג, שרק מחכה שנרפה ונתיר את הרסן, אפילו רק באופן זמני, ל"לילה אחד", כדי שהוא יתרבה ויצור הישנות של הגידול, שלרוב לצערנו, חוזר עם כוחות מחודשים ועמיד הרבה יותר.
למתמודדים עם סרטן, אין את הפריבילגיה להתיר את הרסן, גם לא ללילה אחד בלבד. האויב בצד השני של המתרס הוא אויב אכזר שאסור לחמול עליו. חשוב להמשיך בכל המאמצים, בכל החזיתות, עם כל המודעות, האנרגיה והמוטיבציה, כדי להשמיד את תאי הסרטן שאולי נותרו בחיים וכדי לא לאפשר להם להיווצר מחדש.
את הסיפור של השאננות של שאול ואגג מלך עמלק, אנחנו קוראים כל שנה, כדי להזכיר לעצמו את המסר הזה לחיים שלנו. יש מצבים בחיים שבהם אסור להיות שאננים ואסור לחמול. אין ספק ש"עמלק הבריאותי" הוא מחלת הסרטן. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" כותבת התורה ורש"י כותב על פסוק זה: "מדורו של משה לדורו של שאול ומשם לדורו של מרדכי ומשם לדורו של מלך משיחנו" (רש"י על ישעיהו לד,י). מלחמה שלא נפסקת עד הגאולה בביאת משיח צדקנו. בקרוב ממש. אמן.
אם אתם מכירים אנשים שמתמודדים עם מחלת הסרטן, אנא שלחו להם מאמר זה. הוא יכול להציל את חייהם. ראינו מטופלים רבים מדי שבדיוק בנקודה זו נפלו ולצערנו בחלק מהמקרים, הסוף לא היה טוב. אולי הסיפור על מלחמתו של שאול בעמלק יעורר אותם. עוררות שיכולה להציל את חייהם. ואם המאמר הזה יגרום רק לאדם אחד לשנס מותניים במאבק ב"עמלק הבריאותי" ולא להרפות – שזה יהיה שכרנו.
כדי להבין את הקשר בין מצוות מחיית עמלק לבין מחלת הסרטן, יש להכיר את הסיפור של שאול ועמלק.
אז הנה בתמציתיות, הסיפור כפי שכתוב בספר שמואל א' פרק טו:
שמואל הנביא מוסר לשאול המלך את ציווי השם לצאת ולהלחם בעמלק ולהשמידו ומדגיש לפניו שיש להרוג עד האחרון שבהם ולא לחמול על אף עמלקי. שאול יוצא למלחמה וזוכה לנצחון גדול. הוא וצבאו הורגים את כל העם העמלקי ותופסים את המלך שלהם, אגג, בחיים. בניגוד לציווי המפורש שלא לחמול על אף אחד מהעמלקים, שאול חומל על אגג ומחליט להשאירו בחיים וכולא אותו בבית האסורים. למחרת בבוקר, שמואל מגיע אל שאול, שבגאווה רבה מספר לו שהוא מילא את הציווי במלואו והשמיד את עמלק. הוא אף מספר לו שהוא לכד בחיים את המלך שלהם, אגג וכלא אותו. שמואל קוצף מאוד על כך שדבר השם לא בוצע במלואו ומבקש משאול להביא לו מיד את אגג. בו במקום שמואל הנביא שולף את חרבו ומשסף את גרונו של אגג. עד כאן הסיפור.
המדרש מספר שבבית האסורים בו היה אסור אגג למשך לילה אחד בלבד, היתה אסורה גם שפחה ובאותו הלילה הם התיחדו והשפחה התעברה מאותו מאורע. חז"ל ממשיכים לספר לנו שמאותו עיבור של השפחה מאגג, נולד המן הרשע (צאצא של אותה שפחה, כמה דורות מאוחר יותר), אותו המן שרצה "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד". גם במגילת אסתר מוצאו של המן רשום במפורש "המן בן המדתא האגגי", כלומר ,המן הוא מצאצאי אגג, מלך עמלק.
נשאר רק עמלקי אחד, אגג וגם הוא נשאר בחיים בסך הכל עוד לילה אחד בלבד והנה ממנו יש הישנות והתרבות של עמלק בעולם. הייתה הזדמנות "למחות את זכר עמלק", היא לכאורה בוצעה, אבל מתוך שאננות, לא במלואה וכעת עמלק שוב מופיע בעולם (בהערת אגב, נעיר שהמן לא היה המופע האחרון של עמלק. יש רמזים רבים שגם היטלר הינו מזרע עמלק, אך אין כאן המקום להרחיב בנושא).
לאתר של ד"ר יוסף גיל שחר- המרכז לרפואת הרמב"ם
מה המסר של הסיפור הזה לחיים שלנו ולמה הוא קשור דווקא לריפוי סרטן?
חולי סרטן רבים עוברים טיפולים כימותרפיים, כירורגיים ובנוסף גם טיפולים טבעיים, מקפידים מאוד על תזונה בריאה ונקייה מרעלים, לוקחים תוספי תזונה איכותיים, עושים עבודה רגשית משמעותית, תרגילי נשימה, צ'יקונג, יוגה, נשימה מעגלית, פעילות אירובית מתונה, מקפידים על מזון אורגני וכמובן נמנעים מכל מזון תעשייתי, נמנעים מסוכר, מקמח לבן, אוכלים הרבה ירקות, עלים ירוקים, מיצים ירוקים, מצמצמים ככל האפשר חשיפה לקרינה סלולרית, יוצאים לטיולים בטבע, עושים תרגילי הרפיה, מתפללים ועוד וברוך השם, יש שכר לפעולתם. המרקרים יורדים חזרה לתחום התקין, בדיקות ההדמיה מראות שאין זכר לגידול ואם היו גרורות, גם הן נעלמו.
האדם מרגיש שהוא ניצח את הסרטן. הוא עבד קשה מאוד, נלחם קשה מאוד והוא מחה את זכר הסרטן מגופו.
לא פעם, בעקבות ההצלחה המסחררת, האדם נכנס לשאננות קלה וקצת מרפה את הרסן. מוותר לעצמו קצת בתזונה, משתמש יותר בטלפון הסלולרי כאחד האדם, כבר לא מתרגל צ'יקונג ותרגילי נשימה כל יום, לפעמים אין זמן, אז לא מכינים את המיץ הירוק וכו'...
לצערנו הרב, אנחנו רואים בקליניקה לא מעט חולי סרטן שעברו בדיוק תהליך זה וכעת הגידול חזר. למעשה, הוא מעולם לא נעלם. מספיק שנשאר תא סרטני אחד בלבד, כדי שהוא יתרבה וישלח גרורות. כל גידול סרטני, ללא יוצא מן הכלל, מתחיל תמיד מתא אחד בלבד שהתחיל להתחלק ללא בקרה ומספיק שנשאר ממנו תא אחד שהצליח להתחמק ממערכת החיסון או מהכימותרפיה, כדי שחלילה הגידול יופיע שנית. בדיוק כמו עמלק – מספיק שנשאר עמלקי אחד בעולם, כדי שממנו ישלחו גרורות של שנאה ושמד בכל העולם. בכל פעם שהוא מופיע שנית, הוא חוזר עמיד יותר, אלים יותר ומתוחכם יותר.
בדיוק כמו שהשם ציווה את שאול – להשמיד את עמלק עד האחרון שבהם ולא לחמול אפילו על עמלקי אחד, כך יש להשמיד את תאי הסרטן עד האחרון שבהם. נכון להיום, אין לנו בדיקה שיכולה לומר בוודאות שאין בגוף אף לא תא סרטני אחד. לכן, אסור להכנס לשאננות, גם אם המרקרים חזרו להיות תקינים וגם אם בדיקות ההדמייה וה pet-ct מראים שאין גרורות. לבדיקות אלו אין רזולוציה של תאים בודדים וכאמור מספיק אחד שנשאר כדי שתהיה הישנות של הגידול, חלילה.
עד שתהיה לנו בדיקה כזו, יש להמשיך בכל הכח – להפקיד הקפדה יתרה על התזונה, על התנועה, על הנשימות, על הצ'יקונג, על המיצים, על העבודה הרגשית, על התפילה ועל השמחה. צריך לוודא שמשמידים את תאי הסרטן עד האחרון שבהם. חלקם מתחבאים לפעמים ורק מחכים שהאדם קצת ירפה מחגורת ההגנה שהוא בנה לעצמו והו- אז, תאי הסרטן שנשארו מתחילים שוב להתחלק ולהתרבות.
במחלת הסרטן אסור להרפות אף לא לרגע אחד. לרגע הזה בדיוק חיכה עמלק. לרגע אחד של חמלה ושאננות מצדו של שאול וזה הספיק לו. לילה אחד נוסף שהוא נשאר בחיים, הספיק לו ליצור המשכיות לכל תופעת העמלק בעולם.
לסיפור של שאול ועמלק יש מסר עמוק לכולנו – צריך לסיים את המלאכה. 99% זה לא מספיק טוב. אסור להיכנס לשאננות, גם אם הבדיקות מראות "שהכל בסדר". צריך לזכור שאולי יש שם, חלילה, איזה תא סרטני מזרע אגג, שרק מחכה שנרפה ונתיר את הרסן, אפילו רק באופן זמני, ל"לילה אחד", כדי שהוא יתרבה ויצור הישנות של הגידול, שלרוב לצערנו, חוזר עם כוחות מחודשים ועמיד הרבה יותר.
למתמודדים עם סרטן, אין את הפריבילגיה להתיר את הרסן, גם לא ללילה אחד בלבד. האויב בצד השני של המתרס הוא אויב אכזר שאסור לחמול עליו. חשוב להמשיך בכל המאמצים, בכל החזיתות, עם כל המודעות, האנרגיה והמוטיבציה, כדי להשמיד את תאי הסרטן שאולי נותרו בחיים וכדי לא לאפשר להם להיווצר מחדש.
את הסיפור של השאננות של שאול ואגג מלך עמלק, אנחנו קוראים כל שנה, כדי להזכיר לעצמו את המסר הזה לחיים שלנו. יש מצבים בחיים שבהם אסור להיות שאננים ואסור לחמול. אין ספק ש"עמלק הבריאותי" הוא מחלת הסרטן. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" כותבת התורה ורש"י כותב על פסוק זה: "מדורו של משה לדורו של שאול ומשם לדורו של מרדכי ומשם לדורו של מלך משיחנו" (רש"י על ישעיהו לד,י). מלחמה שלא נפסקת עד הגאולה בביאת משיח צדקנו. בקרוב ממש. אמן.
אם אתם מכירים אנשים שמתמודדים עם מחלת הסרטן, אנא שלחו להם מאמר זה. הוא יכול להציל את חייהם. ראינו מטופלים רבים מדי שבדיוק בנקודה זו נפלו ולצערנו בחלק מהמקרים, הסוף לא היה טוב. אולי הסיפור על מלחמתו של שאול בעמלק יעורר אותם. עוררות שיכולה להציל את חייהם. ואם המאמר הזה יגרום רק לאדם אחד לשנס מותניים במאבק ב"עמלק הבריאותי" ולא להרפות – שזה יהיה שכרנו.
הוסף תגובה
עוד מדר יוסף גיל שחר
עוד בנושא חגים וזמנים